נטעי ההרים — ד׳ פרקים
א קורצער הומאריסטישער „שולחן ערוך“ אויף הלכות קאנטרי (די זומער-קאלאניעס אין די בערג), אין פיר פרקים. דער PDF איז געמאכט מיט אן אלטן שריפט וואס גיבט נישט קיין ריכטיגן טעקסט, דעריבער איז דער טעקסט דא געלייענט פון די בילדער (OCR).
יעדער זייט ווערט געוויזן אלס בילד, און אונטער אים דער טעקסט. דער טעקסט איז ארויסגענומען פון דער PDF; ביי שווערע אויסשטעלן (שפאלטן, קעפלעך, פונקטירטע ווערטער, ספעציעלע שריפטן) קען ער זיין צומישט — דאס בילד איז דער ריכטיגער. ביי 7 זייטן איז דער טעקסט געלייענט פון בילד (OCR, ⓞ) און קען האבן טעותים.
זייט 1
טעקסט
@ moc.lebeithsevak
משה געציל
זייט 2 ⓞ
טעקסט (OCR)
הזסס.|606וַ65ַהּא 69 משה געציל 6
נטעי ההרים 2
פרק א' מי ומי הנוסעים / מקומות וזמני הקאנטרי
א. הכל נוסעים אנשים נשים וטף.
ב. אפילו עני שבישראל חייב לחזור על הפתחים, וכבר הפליגו רז"ל דלעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ואל יפרוש מן הציבור.
ג. מי שאין לו ילדים קטנים בבית אינו מחיוב א), וי"א דמחיוב ב, וכן נקטינן.
ד. לכתחלה יש לנסוע דוקא לערי הקעטפקילם 0), ובדיעבד אם נסע לפליישמאנס וכדומה יצא ד).
ה. עיקר תקופת הקאנטרי נקבע לחדשי תמוז ואב ה), והמהדרין נוסעים ג"כ לשבתים מפסח ועד סוכות ו), והמהדרין מן המהדרין אף מקדימין משבת הגדול ).
ו. ומ"מ אף אלו שאין להם באנגעלוי לכל ימי הקיץ ישתדלו לנסוע לכה"פ לד' שבועות ח).
א) דס"ל דעיקר תקנת הקאנטרי תקנו לצורך הילדים הקטנים שהקאנטרי הוא להם כנעלים להולכי יחף, ולפי"ז מי שאין לו ילדים קטנים בבית פטור.
ב) המחמירים ס"ל דהטעם הוא ג"כ משום שמירת עינים ולא משום הילדים גרידא, ולפי"ז פשוט דאין לחלק בין מי שיש לו ילדים קטנים בבית ומי שאין לו. (וב"ה שאכשר דרא בפרט זה, ומעולם לא שמעני מאדם שנוסע סתם למלאות תאוותו).
ג) כן נהגו רבותינו זצ"ל, והסכמת האחרונים דבקעטסקילס גופא אין לחלק בין וואדרידזש לסאט פאולסבערג וכדומה.
ד) כנ"ל פשוט, ולא מיבעיא להטעם דתקנת הקאנטרי הוא משום שמירת עינים פשיטא דפליישמאנס וכדומה אינם גרוע מהקעטסקילס, אלא אף לפי הטעם דעיקר התקנה היה משום הילדים, הסכימו הפיסכיאטרען דשאר מקומי נופש ג"כ מועיל להילדים.
ה) ומשום שני העוברין דעלול שלא יהא חודש אב כ"כ חם, נקבע התקופה כפי לוח ימות החמה ונמצא דלעולם חל התקופה בחדשי יולי ואוגסט למספרם.
07 ובפרט אלו שיש להם בתי חורף (ווינטעראייזד אפארטמענטס). ז) אף שנסיעות שבת הגדול תלוי כמה פעמים במסירת נפש ממש.
ח) הנה בדבר זה נתרבו הדיעות איזה חלק עדיף, ואף שאיני כדאי להכריע, נראה דיש לחלק, דאם תקופת הקאנטרי חל תיכף אחר השבועות כגון אחר שנת העיבור אז חצי השני עדיף, כדי ליתן רווח בין פרשה לפרשה, ואם חל התקופה מאוחר מחצי תמוז, יש להעדיף חצי הראשון שלא להגיע לימי הסליחות בהול ונחפז.
זייט 3 ⓞ
טעקסט (OCR)
הזסס.|606וַ65ַהּא 69 משה געציל 6
נטעי ההרים 5
פרק ב' מקצת דיני הכנה
א. מעיקרא דדינא צריכים להכין עגלת הילדים (קערידו"ש בלע"ז) הישנה א), ומ"מ בזמנינו אין נוהגים כן, אלא אדרבה ואדרבה ישראל עם קדושים מחמירים על עצמם לקנות עגלה חדשה לפני הקאנטרי, ומוסיפין עוד חומרא ע"ג חומרא וקונין דוקא העידית שבעידית הנמכרת בדמים יקרים ב).
ב. אם קנה כבר עגלה חדשה אשתקד, יראה עכ"פ לחדש בה איזה דבר כגון להחליף הסחורה המקפת אותה בסחורה חדשה שמראיה משונה מהראשונה ג).
ג. הנשים צדקניות משימין בהקפסאות מלבוש עליון הנקרא סוועטע"ר, שלפעמים שורה קרירות בלילה -) בעת אסיפת הנשים בעיגול תחת כיפת השמים לדבר דברים העומדים על הפרק ה).
ד. הצניעות מתקנות להן כלי פקיח הנקרא מאנעטער שיש לה שני חלקים, חלק אחד מניחים בחדרי הילדים וחלק השני לוקחין עמהן כשיושבין בעיגול הנ"ל כדי לפקח על הילדים 0.
ה. נכון לקחת מקל להבריח הזבובים והמאסקיטאם (פליי קעטשער), הגורמים אי נעימות.
א) כן נהגו אבותינו מימים מקדם, והכי מסתבר דבהקאנטרי עלול מאוד שהקערידז"ש החדש יתקלקל ותפסד.
ב) כגון באגעב"א וכדומה, וכן יש לנהוג דכבר העידו הרופא נפש דילדים שנתגדלו בקערידז"ש שאינו עולה בדמים יקרים כזה כגון מעקלערי"ן, סובלים כל ימיהם מחסרון בטחון עצמי (לאו סעלף קאנפדענ"ץ), ואף שלפעמים אינו ניכר ההיזק תיכף מ"מ כבר העיד החוש, דלפעמים רואים התוצאות אחר עשרים שנה או יותר.
ג) כגון אם הראשון היה שחור יחליפנו בסחורה חום או אדום, והמחמירים מקפידים לקנות סחורה בצבע שקורין במדינתינו דענע"ם, ומראיה כמראה הכתונת שקורין דזשינ"ס.
ד) אע"פ שבפנים כתבנו שרק לפעמים שורה קרירות, מכל מקום כתבו איזה אחרונים שנכון לישב בכל הלילה עם הסוועטער משום לא פלוג, וכמדומה לי שבנות ישראל החמירו על עצמם כבר מקודם חומרא זו.
ה) וב"ה שזכינו לכך שהנשים יש להם מסגרת ללמוד ביחד שתי הלכות, ומקפידות ללמוד מענינא דיומא ומש"ה בחרו בספר שמירת הלשון.
ו) וצריכין ליזהר דהיות שהכותל המבדיל בין באנגעלוי שלו לשל חבירו ע"פ רוב הוא בבחינת כותל רעוע, ושומעין כל רעש קטן, ולפעמים שומעין איזה רעש בהאמענטער, ובאמת אין זה כי אם מילדי שכינו.
זייט 4 ⓞ
טעקסט (OCR)
הזסס.|606וַ65ַהּא 69 משה געציל 6
נטעי ההרים 4
ו, מקפידרים שהספרעי הנקרא לייםאל יתפוס מקום בראש הקופסה א
ז. היות שעלול הדבר מאוד שאחר פער חזק תתהפך העפר שבחוץ לחתיכות טיט ורפש, ע"כ יבדרוק הקפסאות לברר בוודאית שהמגפיים (באטם בלע"ז) של הילדים מונחים שם.
ח. צריך כל אדם להביא בגדי שחיה (שווים קליידער), אע"פ שאוחזקא גברא בחזקת ג' שנים שאינו הולך כלל וכלל לשחות בבריכת השחיה (סווימינג פא"ל בלע"ז) ח).
ט. משקפיים להשחיה (גאגעלם בלע"ז) הם מדברים היסודיים שצריך כל יהודי להביא עמו, ובוודאי מי שידו משגת יקח עצמו משקפיים אנטי פאג ט).
י. היות שבהרבה מקומות בריכת השחיה אינו מקורה ומצוי מאוד שהקרקע הסובבת הבריכה יתמלא במשך הזמן לקרקע מלא אבנים קטנים ועפרוריות, לכן על האדם לרכוש עצמו זוג מנעלי שחיה הנקרא שווים שיך 6.
י"א. מאד יזהר אדם להביא כסא המתנדנד (סווינג טשעיר) י"א), ובעלי נפש מחמירין עוד להביא ג"כ כסא החוף (ביטש טשעיר) ייב).
ז כדי לגרש ריח הרע שנסתפג בהארגוזים מן המאל"ד באל"ס ששמו הנשים צדקניות בשנה שעברה, תיכף ומיד כשיגיע. ח)כן עמא דבר, ואולי הטעם משום מרה"ע.
ט) ובזמנינו כבר נשתרבב המנהג בכמה מקומות שאלו הצריכים משקפיים בתדירות להעינים, רוכשים עצמם משקפיים מיחדת לשחיה המתאים עם המספר הזכיכות של השקפיים הרגילים שלו.
י) ובא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, בדורות הראשונים היו מייחדין זוג מיוחד אך ורק לשם שחיה, ועכשיו בעונותינו הרבים כל מי שרוצה לפטור עצמו מלקנות מנעלים חדשים הולך להבריכה בהקראק"ס שלו.
י"א) הנה בפנים כתבנו רק מה שנוגע לכסא המתנדנד, אולם יש לדעת דאם יש לו גינה מורחבת הסובבת הבאנגעלוי שלו, אז אל יסתפק בסתם כסא אלא ירכוש עוד גם ספסל המתנדנד.
י"ב) וכבר מובא מהקדמונים דכל הזהיר לאכול עש"ק אחר המקוה חתיכת פשטיד"א (קוגעל) על כסא החוף מופשט כמת, יהא ליה בנין דכרין בעלי אכילה.
זייט 5 ⓞ
טעקסט (OCR)
הזסס.|606וַ65ַהּא 69 משה געציל 6
נטעי ההרים 5
פרק ג' שבוע שחל בו
א. ביום ראשון א) צריכים לנסוע להקאנטרי עם שפחה פולנית כדי לנקות הבאנגעלוי מהקורי עכביש וכדומה ב).
ב. נאנם ולא נסע ביום ראשון אפשר לו לנפוע עד יום ג'.
ג. לכתחלה צריכין ליקח דוקא שפחה פולנית ג) אבל בדיעבד אם א"א יש לו ליקח שפחה ספרדית .
ד. מיום ג' ואילך אין לבשל ואין לאפות ה.
ה. י"א דהא דאין מבשלין היינו דוקא סעודות קבע אבל בדרך עראי כגון לטרוף ביצה על המחבת מותר, וי"א דאף זה אפור ו
ו. בנוגע פעודות הערב יש כמה מנהגים האיך להתנהג, דיש שהקפידו ליקח כל הילדים
א) דבר פשוט הוא דלפני שלשים יום לא יצא כלל וכלל משום תעשה ולא מן העשוי, אולם בתוך השלשים לפני השבוע שחל בו אם נסע יש להסתפק אם יצא בדיעבד, וצדדי הספק הוא שי"א דהנסיעה אך ורק לנקות וא"כ מה איכפת לן אם ניקתה אותה מקודם, אולם י"א דהנסיעה הוא משום מניעת הפסד דכידוע יום ראשון שלפני הקאנטרי עולה ביוקר רב כשהנשים נמצאים פה בעיר וא"כ בוודאי יש לילך דוקא ביום ראשון, ולמעשה יעשה כל אחד שאלת חכם וח"ו להתיר בעצמו דבר חמור כזה.
ב) כן נקטו כל האחרונים, ומסתימת דבריהם משמע דעיקר תקנת הקאנטרי היה משום הילדים וכדלעיל בפרק א' הערה א', דאם הטעם הנסיעה הוא אך ורק משום הילדים דהקאנטרי הוא להם דבר הכרחי, בוודאי אי"ז מן הראוי שיגיעו לבאנגעלוי שאינו נקי וגורמת שהאם תצווח כאווזא דאז לא העילו חכמים בתקנתם, אבל אם הטעם הוא משום השמירת עינים אז מה איכפת לן הילדים, אלא בוודאי העיקר הוא דנקטינן דעיקר התקנה היה משום הילדים.
ג) הטעם דכידוע הפאלאקאן יודעין היטב האיך לעשות בדיקת חורין וסדקין ולנקות הבית מכל.
ד) כנ"ל וכפי שהעיד לי אחד מבני השמירה, דזה איזה שנים שהאעספאניאלאס נעשו בקיאות באומנתן עד כדי כך שעוד מעט יתפסו אומנות הפאלאקען.
ה) כן נהגו קדמאי, והטעם דחיישינן דלמא אתי לאחתויי כדי שלא יתחרך התבשיל, ותתבטל ממצות היום.
ו) ומ"מ נראה דלכו"ע מותר להחם מאכלים המנוחים בהפריזער דכבר נסתפג בו טעם הפריזער הידוע, דבכגון זה בוודאי אין לחוש דלמא אתי לאחתויי, דהא עינינו רואות דהתבשיל מצטמקת ורע לו (ולאוכלו).
זייט 6 ⓞ
טעקסט (OCR)
הזסס.|606וַ65ַהּא 69 משה געציל 6
נטעי ההרים 6
להפיצא סטאר ו), ויש שהקפידו דייקא שלא לילך אלא קונין פת ואוכלין אותו בכריכה עם דג הנקרא טונא, ונהרא נהרא פשטיה וח"ו לשנות מהמסורה שקיבל.
ו. מבטלין ת"ת מפני הקאנטרי ה), יש שמבטלין מיום ד' ויש שמבטלין עוד מיום ג', ומקום שנהגו להקדים אין לאחר ולאחר אין להקדים.
ח. הילדים אין להם דריסת הרגל בבית.
ט. הילדים והבחורים מסתובבים בבתי מדרשות וכנסיות לקבץ מעות ט).
י. הנשים קבלו על עצמן להיות ער ולא לישן כל הלילה שלפני יום הנסיעה 6.
ז) והנה לאחרונה יש איזה בעלי חניות שהתירו את עצמם לשום טרעילער גדול לפני החנות בשבוע זו, ואוכלים שם נשים אנשים וטף זקנים עם נערים, ואמינא אי איישר חיילא אבטלינהו, דהא אי"ז כי אם פרעס טרעילער בעלמא דכידוע יש כבר חרם הקדמונים על זה.
ח) משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך.
ט) וזהו שייסד הפייטן, "הבחורים מעות יקבצנה, והאם מביתה תגרשנה", פי' דכדי לגרש הבחורים מהבית שלא יפריעו, משלחים אותם סביבות העיר לקבץ מעות. (מה שנקט בחורים נראה דלאו דוקא נקט דה"ה ילדים וכמו שכתבנו בפנים).
י) לא מצאתי שום טעם ורמז למנהג הזה, ואולי הטעם, משום דבשנה הראשונה דנתקן גזירת הקאנטרי היה איזה נשים שמחמת רוב הטירדות איחרו מלנסוע בזמן משום שיישנו, מש"ה קבלו על עצמן לתקן פגם הזה להיות ער בכל שנה ושנה בלילה הזה.
זייט 7 ⓞ
טעקסט (OCR)
הזסס.|606וַ65ַהּא 69 משה געציל 6
נטעי ההרים 7
פרק ד' כמה דיני פועלים
א. הפועלים שובתים במשך ימי העבודה בעיר.
ב. סעודת הערב יש לאכול ברעסטראנט א), ולכתחלה יש להקפיד לילך בכל לילה למקום אחר.
ג. הנשים מקפידין לצלצל את בעליהן בכל יום לקנות להן דברים הכי נחוצות ב).
ד. נוסעים בחזרה להקעטסקילם ביום חמישי בערב ג).
ה. אלו שיש להם מכונית (קאר בלע"ז), מקדישין את יום החמישי לענות הטעלעפאן לאלו שאין להם מכונית ומחפשין דרך להגיע להקאנטרי ד).
ו. יש אומרים דאלו שאין להם מכונית, יקפידו להזמינו להם כמה מקומות ע"י כמה נוהגים כפי האפשרות ה.
א) יש כמה נשים צדקניות שמבשלין לפני הקיץ כמה מיני מאכלים ומשימין אותן תוך הפריזע"ר כדי שיהא לבעליהן מה לאכול, ומ"מ לא הבאנו זאת בפנים, דכמדומה לי אין משגיחין בזה כל עיקר ואפ"ה הולכים להרעסטראנט לקנות, דיש לחוש דאולי כבר נסתפג בו טעם הפריזע"ר, והלא קי"ל דטעם כעיקר.
ב) כשמאטשקעלעך להילדים וכדומה, ואל יקל אדם בעצמו לבא אל הקאנטרי בלי הדברים האלו, דבשבוע הבא ישלם ע"ז תשלומי כפל ד' וה'.
ג) ויש שנוסעים דוקא בערש"ק. ולכאורה יש לתלות זה בפלוגתת תקנת הקאנטרי, דלפי הטעם דנוסעים משום הילדים, וכדליעל בפ"א הערה א', אז אין להשגיח כ"כ ע"ז, אבל אם הטעם הוא ג"כ משום שמרה"ע וכדליעל שם הערה ב', אז בוודאי מן הנכון לנסוע כבר ביום חמישי.
ד) וכן מוטל עליו להיזהר ליקח השקים מלאים אשפה, שמשלחים ההורים להילדים שלהם הנמצאים בקעמפ. וברצוני לייסד בעז'"ה ארגענעזאציע בשם "להחזיק נפש הילד", מיוחד לילדים שאין מקבלים כלום מהוריהם, והארגענעזאציע ישלח אי"ה שקים לכל הילדים הנ"ל, שלא יחסר להם הבטחון עצמי.
ה) ובוודאי עושין כן רק בכוונה לזכות כמה בני אדם שאפשר, דהא הזמנה מילתא הוא, וא"כ י"ל דע"י ההזמנה בלחוד יש להנוהג כבר שכר ע"ז כהעושה בפועל.
זייט 8 ⓞ
טעקסט (OCR)
הזסס.|606וַ65ַהּא 69 משה געציל 6
נטעי ההרים 8
ז. מאוד יזהר אדם לקנות געז בדרך בעיר ניו ג'ורסי ו).
ח. נוהגים להפסיק בדרך במחוז סלאטסבורג (הנקרא מלפנים מנחה ערי"ע) להתפלל שם מנחה מעריב, ואין לאכול שמה ו).
ט. בשמגיץ להכביש רוט שבע עשר ישים המכונית בקרא"ז במהירות של לכה"פ שמונים מייל לערך שעה ח), והמוסיף מוסיפין לו מן השמים.
י. אם נעמד ח"ו בדרך ע"י המשמרה ט, ישים מסוה על פניו כאילו לא היה, ואל יודה לו על שום דבר 6.
י"א. כשמגיע להרי הקעטסקילם נכון להסתובב עוד שעה וחצי, להניח כל הנוסעים עמו למחוז חפצם י"א).
ו) וראוי לציין, שאע"פ שלפי חקי עיר ניו ג'ורסי אסר לו להקונה ליקח בעצמו הגעז, אלא צריך להמתין בנחת לאחד מפועלי אחינו בני הישמעאלים, וכשמגיע צריכין לצעוק בקול גדול פילער אפ רעגלע פליז, מ"מ כבר נפוץ המנהג במקומותינו שלא להקפיד ע"ז כלל וכלל.
₪ משום דינא דמלכותא, אולם החסידים ואנשי מעשה כבר נהגו מקדמת דנא לאכול ולשתות, ואדרבה יש מוסיפין עוד לזכות את הרבים.
ח) הנה מטעם השלטון יש שלטים המודיעים להנוהגים תקציב המהירות (ספיד לימיט בלע"ז), וע"פ רוב התקציב בהכביש הנ"ל הוא 65 מ.פ.ה. אולם כנזכר בפנים אל ישים לב לזה אלא ינהוג את המכונית בבחינת רץ כצבי, וגבור כארי שלא יבוש מן המעליגים.
ט) הנקראים סטעיט טראפערס, וניכרין בלבושן המיוחדים, עם מגפיים מצחצחים על רגליהם, וכובע קש על ראשם.
י) ואמרתי פעם בדרוש, דבזה יש לפרש, דברי המדרש (מדרש החדש אות קפ"ג) עה"פ ויגשו אליו שוטרי ישראל, וכתב שם המדרש "הה"ד והשיב משה את המסוה על פניו" עכ"ל, ולכאורה דברי המדרש פלאים ואין להם שחר, אולם לפי הנ"ל דברי המדרש מתחוורין כשמלה וק"ל.
י"א) ועכ"פ יראה שלא להגיע להבאנגעלוי לפני חצות הלילה, ונמצא בכתב יד עתיק וז"ל, "ווי ליה להני בר נש דאזלין לישן בלילא דנגהי שיתתא מקדמת פלגותא דלילא".







